בני האדם בניגוד לבעלי החיים מוצאים את עצמם מנסים להשיג ולהגיע למטרות שונות בחיים. מטרות בסיסיות כגון: אוכל, מין, משפחה אלו מטרות שעד למאה העשרים היו מטרות שרוב רובה של האנושות ניסתה להשיגם וגם היום חלק גדול מאנושות מרגיש שהן חלק הכרחי ומהותי בהגשמת חייו. אם נחשוב על זה רצונות אלו מתקיימים ברוב בעלי החיים.
האדם בהיותו יצור מפותח מבעלי החי פיתח רצונות נוספים כדי להגשים את מטרת חייו. חוכמת הקבלה מרכזת אותם תחת ארבע קטגוריות: כסף – שאיפה של האדם להיות עשיר ובעל ביטחון כלכלי; כבוד – שאיפה של אדם להיות מורם מעם ושאנשים יכבדו אותו; שליטה – שאיפה של אנשים לשלוט על אנשים אחרים ולשעבד אותם בדרכים ישירות או עקיפות לטובת השולט; ומושכלות – שימוש בידע האנושי כדי להיות עשיר, בעל כבוד ובעל שליטה. לדוגמא בעלי הרשתות החברתיות מייצגות סוג כזה של השגת יכולת של מושכלות.
כשחוקרים את מרבית האנשים לסיבות שהם ציינו את מטרות חייהם תחת קטגוריות אלו, ונעמיק את החקירה לבסוף מתקבל המכנה המשותף לרוב האנושות בחיפוש אחר מטרה אחת פשוטה מצד אחד אבל כנראה מסובכת מאד להשגה בכלל או לאורך זמן בפרט. המטרה שהאנשים ציינו כמכנה משותף העומד מאחורי מטרת חיים היא אושר.
בדור שלנו אנו רואים שהרדיפה אחרי הגשמה אישית והשגת המטרות או בניית מדינה המושתת על עזרה ותמיכה באזרחים שלה כדי שיהיה להם חיים טובים. כל אלה אינם ערובה לאושר. ברוב מדינות המערב המוצלחות אחוז הסובלים מדיכאון עולה לאין שיעור לעומת מדינות מתפתחות.
חוכמת הקבלה מלמדת אותנו שבאדם ישנה מערכת הפעלה הנקראת רצון לקבל על מנת לקבל. זהו מנגנון שבשפה פשוטה נקרא אגו. חוכמת הקבלה מסבירה שהגענו להתפתחות כזו של אגו ששום מטרות בחיים שהספיקו בעבר ימלאו כיום את השאיפה של האדם. האדם הגיע, על פי חכמת הקבלה, לדרגת התפתחות הנקראת 'הדור האחרון'. התפתחות זו מושכת את האנשים אל הלא נודע ומעוררת בהם שאלות על מהו הקיום ומה מטרת הבריאה.