בסידור שלי, כמו בסידורים רבים, מופיע בדף שממול לקידוש הפיוט "אזמר בשבחין" שחיבר האר"י הקדוש לסעודה הראשונה של השבת והאותיות הראשונות של כל שורה מרכיבות את המשפט הבא: "אני יצחק לוריא בן שש". קיבלתי את הסידור בבר המצווה שלי, אי שם בשנות השבעים, ובכל יום שישי לפני הקידוש הייתי מסתכל בטקסט בסקרנות, איך אדם זוכה שמילים שהוא כתב נמצאות במיקום כל כך מרכזי וחשוב בספר התפילות שלנו.
אז מי היה הרב יצחק לוריא ? מדוע זכה שפיוט שכתב ייכלל בסידור? יצחק לוריא נחשף בשנת 1534 לספרי הקבלה של תקופתו והתחיל לעסוק בחכמת הקבלה. בתחילת דרכו הגה בחכמת הקבלה לבד וגם התבודד תקופות מסוימות, בהמשך עבר עם משפחתו בתחילה לירושלים ובהמשך לצפת שבה אסף קבוצת תלמידים שדרכם העביר את הגילויים שלו בחכמת הקבלה. הכינוי שקיבל האר"י אלה ראשי תיבות של המילים "האלוקי רבי יצחק" מראות לנו את גודל ההערכה שזכה לה מתלמידיו בתקופה שלימד אותם, תקופה שלא נמשכה זמן רב.
חכמת הקבלה עוסקת בחוקי הטבע שמפעילים את העולם שלנו והם נסתרים מרוב בני האדם, לכן החכמה הזו מכונה גם "חכמת הנסתר". מקובלים הם אנשים שמתחילים לגלות את החוקים האלה והם מתארים אותם באופן שאדם יכול להתחיל ולהבין אותם. האר"י כתב בעצמו מעט מאד טקסט, את מה שמכונה היום "כתבי האר"י" הוא הכתיב לתלמידו חיים ויטאל שערך את הטקסט המהווה היום את הבסיס לקבלת האר"י, השיטה לגילוי חכמת הקבלה שגילה האר"י ואותה העביר לתלמידיו.
קבלת האר"י, או בשמה הנוסף הקבלה הלוריאנית, נלמדת מאז ערך חיים ויטאל את הטקסט ששמע מפי האר"י ללא הפסקה עד ימינו אלה, החל מקבוצות של תלמידי קבלה שלומדים את עקרונות חכמת הקבלה ועד קורסים באקדמיה שעוסקים בצדדים היותר מדעיים שלה. האר"י חי רק 38 שנים עד פטירו בצפת, ולימד את תלמידיו במשך שנתיים בלבד, אבל העקרונות שהוא גילה השפיעו על דורות רבים של תלמידים. גם כיום העיסוק בקבלת האר"י תוסס ומקיף תלמידים רבים במסגרות שונות.