מקום שיש בו שמחה הוא מקום מכובד, כשהלב מתפרץ בהתרגשות גדולה ואנו מתמלאים בשמחה גדולה קורה לנו משהו מדהים, אנו מסוגלים להתעלם כביכול ממחלוקות והבדלים ביננו ויכולים שני אנשים שבאופן כללי רחוקים זה מזה בדעותיהם ואפילו יריבים ביום יום, בלהט השמחה למשל במשחק כדורגל, פתאום כול ההבדלים ורחשי השנאה שמתגלים בדרך כלל כאילו לא שוכנים בהם בעת השמחה. אנו בני האדם לא מסוגלים לחוות שני מצבים בו זמנית, או ששמחים או כועסים, אי אפשר לכעוס בשמחה אלה שני רגשות מנוגדים לכן לא יכולים לאחד אותם, הם כמו שני הקטבים של המגנט. כשאנשים מתאספים במגרש הכדורגל הם באים מלכתחילה במטרה ליהנות מהמשחק, הם לא רוצים להרע או להזיק למישהו הם באים כדי לשמוח. השמחה שממלאת את האוהדים באה כי הם רוצים לשמוח, זה כוח שטמון בטבע וכשאנו רוצים אנו יכולים להפעיל אותו, הוא כמו קיים תמיד אבל אנו לא רואים או מרגישים אותו כי אנחנו לא מפעילים אותו. בכך מגרש הכדורגל הוא מקום מכובד כי זה מקום שאנשים מגיעים אליו כדי לשמוח. הבדל גדול לצפות בבית על מרקע הטלוויזיה במשחק לעומת באצטדיון גדוש אוהדים. כשנמצאים בין אלפי אנשים ששרים בקולי קולות קופצים יחד מתלהבים יחד, ראיתי זאת חזק על ערן. כשהכדור מתקרב לשער הלבבות הולמים בחוזקה, האדרנלין ששוטף את כולם, כל זה מעורר את כוחות הטבע החיוביים שעומדים ומחכים שרק נשתמש בהם, אותם כוחות הם אהבה, חיבור, שמחה שגורמים לנו אושר כללי והרגשת איחוד הלבבות. האושר הזה מגיע מהסביבה שמשפיעה על כל אחד ואחד שמוכן להישטף באנרגיה החיובית שמופעלת על ידי כל אחד בנפרד וכולם יחד. כמובן שצופים בבית לבד כל זה לא מתקיים כי אין סביבנו אותה השפעת ההמון. אנו יכולים ללמוד מדוגמא פשוטה זו כמה חשובה הסביבה ועד כמה היא משפיעה עלינו, על מצב רוחנו ועל האופן שנחווה כל רגע ורגע. אם נכוון את עצמנו לבוא לשמוח לכל מצב או מקום שנגיע, אם נחליט שזו המטרה שלנו, שאנו רוצים להיות בשמחה אהבה וחיבור ולא בריחוק שנאה ופילוג, תמיד נוכל לגייס לרשותנו את אותם כוחות חיוביים בקיים בטבע ולא את הכוחות השליליים שבהם אנחנו כבר מומחים והאמת שכבר מאסנו בהם. נבחר בטוב ולא ברע זה בידינו.