לכל אזור, עיר או יישוב יש את ההסדרים החוקים וההגדרות הרלוונטיות אליהם בכל הקשור לבנייה, חוקים והסדרים אלו מאפשרים בעצם לתכנן ולדייק את אזורי התעשייה, את גודל הבתים הסטנדרטי שיהיה בכל עיר או שכונה, את גודל המרפסות ואפילו את כמות החניות. כאשר ישנה חריגה כזו א או אחרת בבנייה של נכס פרטי הדבר יכול להיחשב לכדי עבירת בנייה שיש להסדירה בהקדם, אך מה קורה אם התבקש בעל הנכס להמציא אישור לאחר הבנייה? שכן במצב של חריגה ההשלכות יכולות להיות אף פליליות. יצאנו לבדוק מה הדרכם להוצאת היתר בניה בדיעבד וכיצד זה עובד
חריגת בנייה איך זה קורה?
ישנם כמה מקרים הנחשבים לדי שכיחים בכל הקשור לחריגות בנייה, הראשון מבניהם הוא שינוי תוכנית בניין-עיר או שינוי הגדרת אזור השטח. במקרים כאלו הדירות או המשרדים אשר נמצאים באזור, עלולים להיחשב בין לילה לעברייני בנייה ו"לחרוג" מהתוכנית/מהגדרה. המקרה השני הוא חריגת בנייה שעליתים יכולה להיות מזערית ולהיעשות בתום לב, מקרים כאלו די שכיחים ומומלץ לבצע את עבודות הבנייה על פי ההיתרים הרלוונטיים. המקרה השלישי הוא כמובן מקרה קלאסי של "עבריינות בנייה" שאין לה שום מחשבה או תשומת לב בנוגע להיתרים או להגדרות השטח. במרבית המקרים חשוב להיוועץ עם איש מקצוע כדוגמת הנדסאי בניין, אדריכל בניין וכו על מנת להבין את החריגות הנתונות.
הוצאת ההיתר
הליך להוצאת היתר די מזכיר את הליך לקבלת אישורים לבנייה מחודשת/להרחבה של בית, שכן עם היוועצות עם איש מקצוע והכנת הבקשה על ידו יש להגישה אל הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. אך לפני שהוועדה תתכנס בעניין הבקשה, יהיה על בעל הנכס לפרסם את תוכניות הבנייה, את הבקשה שלו והנימוק מדוע יש להעניק לו היתר בניה בדיעבד. במידה ולא קמו התנגדויות מצד שכנים או כל אדם אחר שהבנייה יכול לפגוע בו, תבחן הוועדה את הבקשה ואחריה יוחלט האם להעניק היתר לחריגה. היתרים כאלו מתחילים לשני סוגים, כאשר הראשון בגין חריגת בניין-עיר וההיתר תקף עד לחמש שנים ואילו ההיתר השני מתייחס לשוני בהגדרת הבנייה ולעיתים יכול להינתן ללא מגבלת זמן.